ונשמרתם מאד: להשתמש בצבת ובכפפות, ולהקפיד על בטיחות בשימוש בחומרי הניקיון ובמים חמים.
לפני ההגעלה: נקיון: יש לנקות היטב את הכלים לפני ההכשרה. להסיר תוויות ודבק, וצבע וחלודה.
צבע וחלודה שאין בהם ממשות – אינם חוצצים. יש בהם ממשות ונעשו לאחר התחלת השימוש בכלי- חוצצים. ואם אינם יורדים – יש ללבן את המקום מספק דקות האש. אם אי אפשר ללבן – יש להשרות את המקום באקונומיקה או להתיז חומר חריף כמו סנט מוריץ לכמה דקות על מנת שיהי טעם פגום.
הברגה: לפרק את הברגים המכסה ומהידיות. לנקות אותם ולהגעיל הכל כשהוא מפורק. אם אי אפשר לפרק – להשרות בחומר חריף כדלעיל.
מכסה זכוכית שסביבו פס מתכת – ליבון מסוכן. להשרות בחומר חריף.
סבון וכל חומרי הניקוי: אינם צריכים הכשר לפסח.
ניגוב הכלים: כדי שהמים לא יקררו את מי ההגעלה.
שימוש בחום: אין להשתמש בחום בכלים (כולל בסיר ההגעלה) 24 שעות לפני ההגעלה.
סיר ההגעלה: יכול להיות בשרי או חלבי. מנקים אותו ביסודיות (כולל צבע וחלודה וכו') ומגעילים אותו הגעלה עצמית (אין חובה לגלישת מים) ראוי להוסיף סבון כלים בכמות שהמים יפגמו לאחר שכבר רתח. ויש שלא מצריכים את הכשרת הכלי לפסח לפני ההגעלה ומסתפקים בכך שאינו בן יומו (לא בשלו בו ביממה האחרונה). לאחר ההגעלה מגעילים סיר זה (הפעם עם גלישת מים) מחדש, על מנת שיוכל לשמש ככלי לבישול.
רתיחת המים: כלי קר שמוכנס לסיר, מקרר מעט את המים. גם האוויר הקר עושה זאת, לכן יש לשים לב שהמים אכן רותחים כשמכניסים כלי להגעלה.
ליבון קל: בתוך תנור דינו כהגעלה.
הגעלת כלים: להכניס לסיר ההגעלה באמצעות צבת (ואז להגעיל פעם נוספת את מקום הצבת) או סל או רשת למשך שתים- שלוש שניות. אם יש כמה כלים ברשת יש לנענע מעט את הרשת על מנת שהמים יגיעו לכל מקום.
הגעלה אינה חייבת להיות בבת אחת. כלי ארוך אפשר להגעיל חלק אחד, להפוך אותו ולהגעיל את הצד האחר.
כבולעו כך פולטו: זה הכלל: בעצמת החום שהכלי בלע, באותו חום הוא פולט את הטעם הבלוע. ולכן:
כלים ששימושם אינו בחום: כגון צלחות לעוגה, כוסות לשתיה קלה, גביע הקידוש- מספיקה שטיפה במים וסבון.
מקרר ומקפיא: ניקוי יסודי במים וסבון. יש לשים לב לחריצים, בעיקר לגומי ומתחתיו.
מעבד מזון, מיקסר: אם אינו מתחמם, די לניקוי יסודי, והפעלה על ריק להעיף פירורים שנשארו.
כלי בישול ואוכל: יש להגעיל.
צלחות פיירקס: שמשתמשים בהם בחום על הגז או בתוך תנור – מנהג האשכנזים שלא להשתמש בהם בפסח, למנהג הספרדים – אם רוב השימוש אינו בחום – מספיק שטיפה במים וסבון. ואם רוב השימוש בחום – הגעלה.
לאחר הגעלה: כל כלי מיד לאחר ההגעלה במים הרותחים יש להכניסו לסיר עם מים קרים (רגילים) פרט לכלי פיירקס ודורלקס, שעלולים להתפוצץ מחמת המעבר המהיר מחום לקור).
תנור: ניקוי יסודי עם חומרי ניקוי, לשים לב לכפתורים, לדלת, לזכוכית שבה ולמנגנון שלה ולחריצים הרבים. להפעיל חצי שעה בחום הגבוה ביותר כאשר הרשתות בפנים, אפשר להכשיר בו סכו"ם וצלחות וסירים.
רשתות של התנור: אם אין מניחים עליהן ישירות חמץ די בהגעלה, או בהכשרתן עם ליבון התנור.
אם מניחים עליהן חמץ באופן ישיר- לפי הספרדים אפשר כנ"ל. האשכנזים מצריכים ליבון חמור!
תבניות אפיה: עלול להרוס אותן.
תבניות אפיה פיירקס: אין אפשרות להכשיר.
תנור פירוליטי: מנקה עצמו בתכשירי ניקוי ובחום של 500 מעלות, ומועיל גם לרשתות שמניחים עליהם חמץ באופן ישיר במשך השנה.
מיקרוגל עם השחמה: דינו כתנור.
מיקרוגל: ניקוי יסודי. להכניס כוס מים ולהפעיל עד שהמים יגיעו לרתיחה ויהיה אידוי (כעשר דקות).
צלחת המיקרוגל: הגעלה, או בחום התנור הרגיל או בחום המיקרוגל עם צלחת אוכל כשר לפסח, ואת האוכל לאכול לפני הפסח.
כיריים גז: ראש הגז והמבער – ניקוי (את הנקבים עם קיסם) והבערת הגז לשתי דקות. החצובות – הגעלה (בסיר גדול או בתוך התנור). ונכון לכסותן בנייר כסף. (אם מניחים עליהם לפעמים חמץ באופן ישיר – לאשכנזים צריך ליבון. ובמקום זאת אפשר לכסותן בנייר כסף עבה, רצוי להגעיל קודם!) המשטח – טרף כל השנה, כדאי לכסות בנייר כסף, ולא להכניס לפה אוכל שנפל עליו. כיריים קרמיות: ניקוי והפעלה על החום המקסימלי למשך עשרים דקות.
כיריים אינדוקציה: הזכוכית שמתחת לסירים: ניקוי ושפיכת רותחים, או ניקוי והפעלת הכיריים עם סיר גדול למשך חצי שעה.
הזכוכית שאינה מתחת לסיר: להערות מים רותחים (לשיטת הספרדים די בשטיפה במים וסבון).
קולט אדים: ניקוי יסודי, ולא להשתמש בפסח.
פלטת שבת: לנקות כולל בצדדים ואת הרגליות, ולהפעיל שעה. יש מכסים בנייר כסף (רגיל, לא עבה. לא לעטוף את כל הפלטה, אלא רק מלמעלה, במקום שמניחים כלים, כדי שלא תתחמם מידי).
כיסוי בד של הפלטה: כיבוס!
מדיח כלים: ניקוי יסודי, כולל המסנן (פילטר). המתנה 24 שעות והפעלת המדיח עם המגשים, הרשתות וחומר הניקוי בתכנית הארוכה ביותר ובחום הגבוה ביותר.
מיחם וקומקום: לאחר ניקוי חיצוני וניקוי פנימי מאבנית: אם אין מניחים עליהם חמץ (או מניחים בהפסק של מגבת) הם כשרים לפסח ללא הכשרה. אם מניחים עליהם חמץ – יש צורך בהגעלתם העצמית, כמו סירים גדולים.
תרמוס: אם משמש רק למים חמים, תה וקפה – מספיקה שטיפה. אם משמש גם לתה בטעמים, חליטת צמחים וכדומה שיש חשש חמץ, צריך לערות עליו רותחים או להגעיל.
מחבת: הגעלה. מחבת טפלון: אין להכשיר. מכונת קפה: מנקים ומחממים בחום המקסימלי.
שיש: מצד הדין (לספרדים) די בשטיפה יסודית. נוהגים להחמיר (כמנהג האשכנזים) ולשפוך מים רותחים על כל סנטימטר כשהשיש יבש (כדי שהמים שעל השיש לא יקררו את המים הרותחים, ומסיבה זו כשמערים רותחים יש להתחיל עם הכיור, ואחר כך לשפוך אל השיש הרחוק יותר, ולאט להתקרב אל השיש הקרוב יותר לכיור. ויש נוהגים לכסות את השיש בנייר כסף או בניילון. (שאינם צריכים הכשר לפסח או למשך השנה). שיש: שאין מניחים עליו סיר חם במשך השנה, די לו בניקיון יסודי.
בסיס לסירים: הגעלה. ואם עשוי מחרס, אין להשתמש בפסח.
שולחן אוכל: לספרדים די בשטיפה יסודית, והאשכנזים נהגו להערות מים רותחים. תמיד אפשר לכסות במפה, שעוונית או ניילון. שולחן אוכל של כסא תינוק: ניקיון יסודי של השולחן ושל כל הכסא.
סיום ההגעלה: יש לסיים את ההגעלה לפני תחילת איסור החמץ, היינו לכל המאוחר עד לערב פסח – יד בניסן בשעה 11:00 בצהריים לערך.
טבילת כלים: רבים קנו כלים חדשים והטבילו אותם השבוע. יישר כח! אולם יש לא מעטים שהמצוה שלהם באה בעבירה חמורה של השארת הקרטונים והמדבקות וכיערו את חצר בית הכנסת באופן חמור ומחפיר. אנא הקפידו על נקיון המקום, אנחנו גרים בעיר הזאת, מטיילים בה וחזות העיר צריכה להיות חשובה לכולנו. קל וחומר כאשר מדובר בחזות בית הכנסת.
ש להקפיד על הוראות הבטיחות של משרד הבריאות. אם יש תור (נדיר) לעמוד במרחק שני מטרים זה מזה, לחבוש מסכות ועם כפפות, ולאחר הטבילה לרחוץ את הידיים ואת הכלים במים וסבון.
חג כשר, בריא ושמח
הרב שמואל דוד, הרב הראשי לעפולה
