על פי החוק (חוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג 1983),
מועצת הרבנות הראשית לישראל היא הגוף היחיד המוסמך לתת תעודת כשרות
לבתי עסק שונים ברחבי הארץ וכן למוצרי יבוא.
במסגרת זו פועל אגף הכשרות הארצי כגוף מקצועי המפקח על תחומי הכשרות.
מכח החוק הנ"ל מואצלת הסמכות לרבנויות המקומיות, למחלקות הכשרות במועצות הדתיות
ברחבי הערים ולרבנים המקומיים להעניק תעודת כשרות בתחומם, כולל פיקוח והשגחה על מפעלים ובתי עסק העומדים בכללי הכשרות הארצית.
מחלקת הכשרות מאגדת בתוכה מחלקות ויחידות פעולה העוסקות בתחומי הכשרות השונים, כגון בתי מטבחיים, מפעלי תעשייה וחרושת, יקבים, מחלבות, מלונות, בתי מלונות, אולמות, שרותי הסעדה, מוסדות חינוך וכפרי נוער.
על פי החוק הנ"ל, בית עסק המציג עצמו בכל צורה שהיא ככשר ללא תעודת כשרות מהרבנות, עובר עבירה פלילית וצפוי לעונשים הקבועים בחוק.
הרבנות הראשית מעמידה לרשות בעל העסק שתי רמות כשרות, כך יכול בעל העסק לפנות לקהל לקוחות גדול יותר:
כשרות רגילה– כשרות בסיסית.
כשרות למהדרין– רמת כשרות גבוהה.
